ברכה ליום ירושלים

יום ירושלים:

ירושלים, לך אשתחווה אפיים
הנה את בירת ישראל עוד מימי המלך דויד.
בתקופת המקרא נהגו בני ישראל לעלות לרגל
אלייך העיר הקדושה 3 פעמים בשנה.
גברים, נשים וטף נהרו אלייך ירושלים העפילו אל הר הבית,  לבית המקדש. הקריבו קורבנות והתפללו לאל.
ירושלים, יותר מכל, את מסמלת את הכיסופים והכמיהה אל המולדת הקדומה. את מסמלת גם את התקווה. התקווה לשוב אל המולדת ההיסטורית אל ארץ ישראל, אל הארץ המובטחת.
יום ירושלים
בתקופת הגלות שנמתחה לאורך 2,000 שנים 
יהודים מכל רחבי תבל, התפללו וייחלו לשנה הבאה בירושלים.
חלמנו עלייך, קראנו אלייך, והתגעגענו אלייך
שנה אחר שנה, דור אחר דור.
ומה יפית קריה נאמנה.
10 קבין של יופי ירדו לעולם, 9 מהן נטלת את ירושלים.
את הנשמה, הנפש והרוח
את היא הלב הפועם של עמנו
ובנייך שבו אלייך, נפעמים מהתרגשות. 
צנחנים עזי נפש פרצו דרך שער, ובכו בכותל המערבי, ירושלים שלנו, שבנו אל חיקך.
והיום הוא יום חגך, יום תרועה, שמחה וגיל
נחגוג בשירים, בריקודים, שישו את ירושלים גילו בה, כל אוהביה.
ומי לא יאהבך

מסע בזמן לירושלים, כאן הכול התחיל:

תגובה 1:

  1. מיסי לא הגיע חבל אבל "ירושלים" יותר חשובה עם כל הכבוד

    השבמחק