חלפתי על פנייך בקיץ האחרון. והתרגשתי. הלב שלי דפק בפראות. זה לא קרה לי מזמן, ומיד הבנתי שיש כאן עניין מיוחד. הבנתי שיש כאן משהו גדול באמת. לא סתם פגישה אקראית עם בחורה, אלא אהבה של פעם בחיים. משהו נדיר שמגיע פעם ב 100 שנה.
ניגשתי אלייך בספונטניות כאילו הדרכה פנימית מוליכה אותי אלייך. ידעתי בפנים שזהו זה. אני שלך, ואת שלי. מאין היה לי את הביטחון הזה? לא יודע, זה מה שהרגשתי, בעוצמה רבה. זה היה ברור לי כשמש בצהרי היום. לא היה ספק בליבי. הייתי כמו פרפר שנמשך לפרח. אבל לא סתם פרח, אלא פרח קסום המיועד במיוחד לי.
כבר אז ידעתי שלא יהיו במפגש הזה לבבות שבורים, יהיו רק לבבות מלבלבים. ומאותו הרגע ועד היום בכל יום אני יודע שאני אדם מאוהב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה