יקרה שלי, אני מרגיש כמו בחלום רע. מרגיש כמו לוחם
שהובס בקרב הכי חשוב בחייו. הותרת אותי המום ומבולבל. אני באמת צריך להתאפס על
עצמי הוצאת אותי מאיזון. איך אוכל לחזור לעצמי? איך אוכל להחזיר אותך אליי. להחזיר את הדבר היקר ביותר עבורי עלי אדמות.
ביום שנפרדנו לא יכולתי לעצור את הדמעות. פניי נשטפו
בזרם קולח של דמעות חמות בטעם מלוח. כאילו פניי נשטפו במי ים. הסתכלתי במראה וניבט
אליי חצי בן אדם, עם עיניים אדומות כדם. לא הכרתי את עצמי. סירבתי להאמין שזה קורה
לי, לא האמנתי שזה קורה. חיכיתי שאיזשהו כוח עליון יופיע פתאום ויעשה משהו. איזשהו
סופרמן או גיבור על יעצור את הזמן, יסובב את כדור הארץ לכיוון ההפוך ויחזיר אחורה
את מחוגי הזמן. כאילו כל זה כלל לא קרה. לא היה ולא נברא.
אנשים נפרדים ברגע של כעס מכוער, ואחר כך קשה להם לחזור
בהם. כשהאהבה שלי אלייך רק הולכת ומתגברת, קשה לי לשאת את המחשבה שלא להיות לידך.
אני יודע שאין קסמים. הלוואי שהיה משהו שאוכל לומר או לעשות כדי להחזיר את הגלגל
לאחור. אני כותב לך כדי להחזיר את האהבה שלנו, ולהצית אותה מחדש. אני יודע שיש לנו
סיכוי יחד. אני אעשה כל מה שאני רק יכול
כדי להשיב אותך אליי. לקח אחד למדתי בחיים כשנראה לנו שאין אף פתרון, עדיין יש
פתרון. אם נתבונן במבט מעמיק הפתרון לפתע יופיע לנגד עינינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה