אני
רוצה לומר שכבר זמן רב שאני מתלבט איך לפנות אלייך, ומה לומר לך. נראה לי שהרגשות
שלי כלפייך כל כך עזים ובעלי עוצמה, עד כדי כך שכאשר אני נמצא בקרבתך, נשימתי
נעתקת, ואינני מסוגל להוציא מילה. ייתכן שהמכתב הזה יפתיע אותך, וייתכן שאפילו לא
שמת לב, ולא חשבת שזה מה שאני מרגיש, כי אולי ניסיתי עד כה להסתיר את זה. אבל לא
עוד. כמו בשיר של אלביס פרסלי, זה עכשיו או לעולם לא. או שתקבלי אותי, ותסכימי
לצאת איתי, או שתזרקי אותי מכל המדרגות. יהיה אשר יהיה, אני לא יכול עוד להחזיק את
זה בתוכי, אני חייב לומר לך, שאני אוהב אותך. אני באמת לא יודע מה את מרגישה
כלפיי, אבל יש בליבי תקווה שאת גם כן מרגישה משהו.
אז
עכשיו שחשפתי את הסוד, עכשיו שאת כבר יודעת הכול, אני רוצה שנפגש לדייט אחד, ואני
מקווה שלאחר שפרקתי את הסוד הזה מעל ליבי, יהיה לי קצת יותר קל לדבר איתך באופן
טבעי מבלי להתבלבל.
שלך
באהבה גדולה,
